• קרן הרטמן

כלי הכתיבה שאנחנו לא משתמשים בהם מספיק



מהם כלי הכתיבה שלך?

יש את העיפרון והעט,

יש את המחברת שאת אוהבת,

יש את הלפטופ,

אלו כלי הכתיבה הקלאסיים, כלי כתיבה שישר קופצים לנו לראש...

אבל יש עוד כמה כלי כתיבה. יש את כלי הכתיבה שלא תמיד אנחנו חושבים עליהם או משתמשים בהם.

יש כלי כתיבה אחרים קצת, שאפשר לכתוב באמצעותם, שנגישים לנו - סביבנו, וגם בתוכנו.


מהו כלי כתיבה?


כל מה שמאפשר לך לכתוב הוא כלי כתיבה טוב עבורך.

כל מה שמייצר מילים, מניע רעיון, מבשיל טקסט, מניע ביטוי החוצה,

כל מה שעוזר לך להתמלא השראה, לנסח בבהירות מסר, לשבת לכתוב ולפרסם מה שכתבת,

כל דבר כזה הוא כלי כתיבה נהדר.

יש המון כלי כתיבה. חלקם קשורים בסביבה בה אנחנו חיים ועובדים, חלקם נמצאים סביבנו, וחלקם בתוכנו וקשורים אלינו אישית.


נתחיל בסביבה - מהם כלי כתיבה סביבתיים?


אנחנו מתחילים בסביבה שלנו כי זה הכי בהיר ומובן להתנסות ולבדיקה.

מה הכוונה סביבה? מה זה כלי כתיבה סביבתי?

כלי כתיבה סביבתיים קשורים לשאלה איפה אנחנו נמצאים ומה נמצא סביבנו.

מה נמצא בסביבתנו הקרובה ומשפיע על האופן בו אנו עובדים או כותבים, על החיבור והנוכחות שלנו.

למשל קפה. קפה הוא כלי כתיבה חשוב עבורי.

למשל רעש מונוטוני של בתי קפה (המולה מפרה אני קוראת לזה) ושגרת בית הקפה.

למשל יער. השהייה ביער מחברת אותי פנימה, מייצרת לי המון השראה ורעיונות.

יש כאלה שעבורם זה הים. לי פחות עובד הים. גם הבית לא עובד לי. ממש לא.

למדתי שאני חייבת בחוץ, ועוזר לי גם שיהיו אנשים חולפים סביבי. זה עובד לי טוב.

מה עוד? כשאני יושבת לכתוב אני חייבת לכתוב בלפטופ ולא במחברת.

התקתוק הנעים של המקלדת מניע אותי בשמחה.


להשתמש בסביבה ככלי כתיבה זה אומר לדאוג לעצמי לסביבה נוחה, מאפשרת, מפרה: שלא יהיה לי קר מדי, חם מדי, צפוף מדי, רועש או שקט מדי, שלא אהיה עייפה או רעבה מדי כשאני יושבת לכתוב. שיהיה סביבי משהו שמחבר אותי פנימה, שממלא אותי השראה.


איך זה אצלך?

ייתכן שאצלך זה אחרת מאצלי. אולי כלי הכתיבה שלך הוא שקט מוחלט, ספרייה נגיד?

אולי את אוהבת עטים מסוימים ומחברות מאוד מסוימות?

אולי את לא מצליחה לכתוב בבית קפה ודווקא כן מצליחה לכתוב בבית?

אני מכירה כאילו שכותבות בתוך ערימות כביסה וילדים. עבורן זו המולה מפרה ממש.

כל אחת והשריטה שלה, כל אחת והסביבה שלה, כל אחת וכלי הכתיבה שלה.

איזה מקום מאפשר לך לכתוב? איזו סביבה?

איזה ריח, חפץ, מזג אויר, אפליקציה או מרחב מגרה את המילים החוצה?

מזמינה אותך לבדוק.


ומה עם לכתוב בקליניקה?

אני ממליצה למטפלים שאני מלווה לנסות לכתוב בקליניקה.

שמתי לב שלהרבה מטפלים ומטפלות עוזר לכתוב במרחב הטיפולי שבו הם עובדים, לפני או אחרי טיפול.

זה עושה משהו, זה מכניס לשדה, מחבר לטיפול ולמילים.

הקליניקה היא כמו בית שני שלנו, היא מחברת אותנו למטפלים שאנחנו, ולפעמים בסביבה הזו מתאפשר יותר לכתוב.

אין ממש חובה להתחיל ולסיים את הטקסט כולו בקליניקה, אפשר פשוט לשבת בקליניקה 5 דקות לפני או אחרי טיפול ולרשום לעצמנו תחושות, מחשבות, נקודות ורעיונות.


לרענן את סביבת הכתיבה שלנו

אחד הדברים שאני מתנסה בהם בשנה האחרונה זה להחליף סביבות כתיבה.

נניח אני קובעת שביום מסוים אני יושבת לכתוב פוסט לבלוג, או כל דבר אחר שקשור בשיווק שלי, אני בודקת גם איפה בא לי לכתוב הפעם.

מדי פעם אני מחליפה את הסביבה בה אני עובדת ובודקת - האם זה הרחיב אותי? האם זה עזר לי? או האם יותר קל ומאפשר עבורי במקום קבוע? מזמינה אותך להתנסות גם בזה.


זמני כתיבה


אחרי ששמנו לב לסביבת הכתיבה אני מזמינה אותך לשים לב לזמני כתיבה.

זמן כתיבה הוא כלי חשוב לשיווק. יש זמנים שמאפשרים כתיבה ויש כאלו שממש לא.

אני, למשל, לא טיפוס של בוקר. מאז שאני אמא גם לא בדיוק טיפוס של לילה. וכך יצא שאני לא מצליחה לכתוב בבוקר מוקדם או לפני הקפה, ולא בלילה לפני השינה.

בדרך כלל אני כותבת איפשהו בין 9 ל-12. לפעמים אחר הצהריים אם יש לי זמן לעצמי עם המחשב בחוץ.

אלו הזמנים בהם מתאפשרת לי כתיבה. בחלונות האלו יש עבורי נביעה, השעות האלו הן כלי כתיבה מבחינתי.

מה הזמן שלך? מזמינה אותך להתנסות ולבדוק...


חושים ככלי כתיבה


החושים שלנו הם כלי כתיבה לכל דבר.

קל יותר להסביר זאת מנקודת מבט של הקורא או הקוראת: כשאני קוראת טקסט ויש בו לא רק מידע או ערך אלא גם צבע, ריח, טעם, נוף ותחושות - זה עוזר לי לקרוא.

זה שומר על הקשב שלי בתור התחלה, זה מרתק אותי יותר לטקסט ובסופו של דבר זה גם מחבר אותי יותר לכותב.

כשאני מתארת בטקסט ריח, צבע, טעם או תחושה קל יותר למי שקורא אותי להישאר איתי, להסתקרן, להבין, להתחבר אלי.

לכן אני ממליצה לכם להוסיף לטקסטים צבע, ריח, צבעי, תיאור ותחושה, אבל בנוסף לכך אני ממש ממליצה לנסות לכתוב מתוך החושים ככלי כתיבה. לא רק לשלב בטקסט שכתוב כבר, אלא ממש להתחיל לכתוב משם.

בהתמקדות אנחנו מתחילים מכניסה פנימה לגוף ותיאור של תחושה. אפשר גם לכתוב ככה, אני מזמינה וממליצה לנסות.


הנה כמה שאלות לדוגמא שאפשר לצאת מהן לכתיבה:

- איזה ריח או מראה ליווה אותך הבוקר לקליניקה?

- איזו אוירה יש בקליניקה שלך? איך זה מרגיש למי שנכנס.ת?

- איזה נוף נשקף מהחלון בקליניקה שלך? במשרד שלך? בסטודיו שלך?

- אילו חפצים יש בקליניקה? אילו צבעים? אילו מרקמים?

- איזו תחושה יש בגוף בסוף טיפול, בסוף תהליך? (אצל המטופלת / אצלך)

- מה את מרגישה בגוף כשאת מחוברת לשליחות שלך, ללמה שלך?

- אילו צבעים, ריחות, מראות ונופים ממלאים אותך חיבור והשראה? איך זה קשור לטיפול שלך?


משאבים ככלי כתיבה


משאבים הם כלי כתיבה מרגש בעיני. והם חלק חשוב בגישה שאני מבקשת ללמד מטפלים ולהעביר הלאה:

כשאנחנו מחוברות למשאבים, כשאנחנו מוזנות ונטענות פה ושם, כשאנחנו שבעות ונינוחות, כשאנחנו נוכחות בגופנו, כשאנחנו מחוברות למקורות הכח שלנו - אנחנו כותבות הרבה יותר טוב. הכתיבה מתאפשרת.

מהו משאב? כל דבר שמזין אותך, ממלא אותך, מחבר אותך פנימה ולעולם, ממלא השראה ומרחיב אותך.

זה יכול להיות מאכל, ריח, זיכרון, מקום, פעולה, שיר, אדם יקר, הכל הכל.

אילו משאבים הם כלי כתיבה חשובים בחיי? התמקדות, קונסטלציה, ביוסינתזה, יערות, איצטרובלים, קפה הקליניקה שלי, פילאטיס, המטופלות שלי והלקוחות שאני מלווה, הילדים שלי, חברות, המורים והמורות שלי, השבטים שלי, היכרויות חדשות, קבוצות פייסבוק שאני אוהבת, הבית שלי, הספה בסלון, נטפליקס, לונדון, גבעתיים, בתי קפה, גשם, כל טבע עירוני וכל צמח בר, ואינסטגרם, מלא אינסטגרם.

כדי להפוך משאב לכלי כתיבה אני לא חייבת לכתוב תוך כדי שאני נטענת, או בקשר עם המשאב הזה.

אני פשוט צריכה מדי פעם לעצור ולהניע את השיווק והכתיבה ממקור אחר - ממה שכן זורם וממלא אותי.

כך למדתי שאם אני נתקעת ולא הולך ומבאס לי, או אם אין לי שום רעיון, אני קמה מהמחשב ומנסה לחשוב על משאב שיעזור לי. אני בודקת איך אפשרי לי כרגע להיטען, להתחבר, להתמלא, לחפש השראה במשאבים שלי.


איך זה אצלך? אילו משאבים זמינים לך? מה ממלא אותך השראה?

מה יעזור לך לקום אפילו באמצע יום עבודה וללכת להיטען או להתמלא השראה לרגע?

אפשר לעשות זאת יותר ויותר בידיעה שזה לא בזבוז זמן, אלא שזה כלי שיווק וכלי כתיבה, כלי נוכחות והזנה.


מה הלאה? הקליניקה והמטופלים שלנו


הקליניקה שלנו והטיפולים שאנו מאפשרים או מלווים הם כלי כתיבה.

מה שקורה בקליניקה, מה שקורה בטיפול, בתהליך. מה שמתאפשר בטיפול, מה שהטיפול עושה, איך שהוא משפיע.

מה שקורה במפגש איתך, בקשר איתך, איך שהקליניקה מרגישה או נראית.

דברים שמטופלים שלנו חשים, רוצים, חולמים, עוברים. דברים שהם אומרים לעצמם, מרגישים בגוף, מאמינים. מה שקורה להם בקליניקה, איך שהם מרגישים וחשים - יש פה הרבה כלי כתיבה נהדרים עבורך.


כמובן, כשאנחנו כותבים על מטופלים וטיפול זה דורש מאיתנו כמעט מיידית לתת תשומת לב עמוקה לנושא של גבולות ואתיקה מקצועית.

לא משנה מה נכתוב - צריכה להיות מחשבה מקדימה, הגדרת גבולות. הכתיבה צריכה לשקף גם את האתיקה שלך. מה תרצי לספר ומה לא? איך אפשר לספר על נושא בקליניקה בלי לחשוף מטופלים או לעבור את הגבול שהגדרת לעצמך? מניסיוני, יש הרבה דרכים יצירתיות לכתוב על הקליניקה ועל טיפול מבלי לחשוף מטופלים, אבל על זה נעמיק כבר בפוסט אחר.


בינתיים אני חוזרת לקליניקה ולטיפולים אני מזמינה אותך לחשוב על הטיפול האחרון, על מטופלת שעזבה, על המטופל הראשון שלך, על הריפוי שאת מציעה, מאפשרת ומנגישה.

אני מזמינה אותך להתבונן על מה שקורה בקליניקה, על נושא שחוזר בקליניקה לאחרונה, אולי אפשר להתחיל מתחושות שלך בקליניקה: איך את מרגישה בקליניקה, אחרי טיפול או לפניו,

מה יש בקליניקה שלך? אני מזמינה אותך להסתכל סביב על הצבעים, החפצים והאוירה בקליניקה שלך - זה הכל הכל כלי כתיבה.


עכשיו אני מזמינה אותך לבחור משהו אחד ולבדוק - מה אפשר להגיד על זה? מה חשוב לך לספר על זה?

מה מתאפשר לך לכתוב מתוך כל זה?




אני מגיעה לכלי הכתיבה הכי חשוב - מי שאת


מי שאת ומה שאת זה כלי הכתיבה הכי חשוב ומרכזי שלך מבחינתי.

המסע שלך, האיכויות שלך, כל מה שלמדת, עברת וכל מה שעשית. כל מה שאת חולמת, מאמינה ורוצה להגשים.

מי שאת זה כלי כתיבה שמבטיח לך שכל עוד את משתמשת בו יבואו מתוכך מילים טובות ואותנטיות, ותוכלי לדייק ולהדהד החוצה - במילים ובצבעים שלך.

בעיני זה הכי חשוב - שתהיי כמוך, שתדברי כמוך, שתכתבי כמוך, ולא כמו אחרים, כמו שאת.



אילו כלי כתיבה קשורים למי שאת? הנה אני מפרטת קצת:


המסע שלך הוא כלי כתיבה.

למשל אני שואלת מטפלים תמיד - איך הגעת למה שאת עושה? מה עשית קודם?

למה דווקא טיפול? למה דווקא בגישה או בשיטה הזו?

מה למדת? מה מצאת שם? למה הלב שלך נתפס?

מה במסע שלך רלוונטי לאיכויות ולריפוי שאת מעבירה למטופלים שלך?

ואיך זה קשור אחד לשני?

זה בדרך כלל קשור אחד לשני.


האיכויות שלך הם כלי כתיבה גם כן.

מה מטופלים אומרים עליך? מה הם רואים בך?

מה בטיפול שלך מאפשר להם לנוע, לשנות, לקבל, להכיר ולהירפא?

מה את יודעת בבטחון שאת מביאה לקליניקה, לטיפול, לתהליך?

מה את מרגישה בגוף ובלב כשאת מטפלת?


האמונות, הערכים, החזון שלך - כולם כלי כתיבה נוספים שנמצאים בתוכך.


ומה עם הפגמים האנושיים שלנו?

מהם הפגמים האנושיים שלך? אני למשל נוטה לעבוד לאט ולעומק. אני לא אוהבת לעבוד מהר ובלחץ. וקשה לי לכתוב פוסטים קצרים. איך זה קשור לכתיבה? איך זה כלי כתיבה?

ברגע שאני מודעת לפגמים שלי, אני יכולה לדייק באמצעותם את השיווק שלי, אני יכולה להכיר בהם, לקבל אותם ולעבוד איתם - וכך לבזבז הרבה פחות אנרגיה נפשית על המאבק.


למשל העניין הזה של לעבוד מהר. אני יודעת לכתוב ממש טוב בלחץ. זה אפשרי, אבל העניין הזה של מהר מהר למחר, אני מעדיפה שלא להיכנס לזה בכלל. זה לא מאפשר לטקסטים שאני כותבת את התהליך שאני מאחלת להן, את ההשרשה והצמיחה הנכונה. זה בניגוד גמור למה שאני מלמדת ולערכים שאני מביאה (תהליך, חיבור, נוכחות), מעבר לכל, זה גם ממש מלחיץ אותי ולא מהנה עבורי.

אז אני לא עושה דחופים. למדתי לסרב לכאלה בלב שלם.

לפעמים כשאתר תיכף עולה יש דחופים וברור שכן, יש דחופים פה ושם.

אבל הפכתי את הפגם לעיקרון שיווקי ולדיוק מול הלקוחות שעובדים איתי - אני לא עושה מהיום למחר טקסטים. בכך שהכרתי בפגם הוא הפסיק להיות פגם והפך לערך, לחלק מהשיווק שלי - זה מאפשר לי להיות טובה יותר במה שאני עושה. זה מאפשר לי להביא אלי יותר ממה שאני רוצה לעשות ומתאים לי לעשות.


אז למשל הייתי שואלת אותך: מה את לא עושה בטיפול? מה מאתגר אותך בשיווק, בחיים, בטיפול?

מה את לא אוהבת לעשות בטיפול, בשיווק שלך?

אילו מטופלים את לא רוצה אצלך? למי את לא מתאימה?

במה את ממש ממש לא טובה? ואיזה דיוק יכול לצמוח לך מזה?

האם היית רוצה לכתוב על זה? מה חשוב לך להגיד על דבר אחד כזה?

מניסיון, יש פה חומרים לפוסטים נהדרים ממש!


הפגמים האנושיים שלך הם חלק מהבידול שלך, ממי שאת, הם עוזרים לך לכתוב טוב יותר את מה שאת כן רוצה ולזמן את המטופלים שאת כן רוצה, הם עוזרים לך לנסח בכתיבה את מה שאת כן טובה בו, דרך ההכרה והקבלה של כל מה שאת פחות טובה בו או פחות רוצה.


מותר לעשות את הדיוק הזה. חשוב לעשות אותו. הוא הופך את השיווק ליעיל יותר.


ומה אם כלי הכתיבה לא עובדים לך?


לפעמים יש לנו תחושה שיש לנו מספיק כלי כתיבה. אנחנו מכירים את עצמנו ואת הסביבה והאיכויות שלנו, יש לנו רעיונות, אנחנו אפילו יודעים לכתוב ממש טוב, אבל בכל זאת השיווק והכתיבה השיווקית לא זורמים, לא מצליחים, אנחנו נתקעים עם זה.


מה קורה כשיש לך מספיק כלי כתיבה, אבל בכל זאת את לא מצליחה לכתוב או לא מגיעה לשווק כמו שהיית רוצה?

למשל אם את חושבת שאת לא טובה בכתיבה אבל את יודעת שאת מטפלת ממש טובה,

אם הפגם האנושי שלך שהוא שאת חוששת לשווק, או קופאת כשצריך לכתוב משהו עליך,

אם את פשוט מאוד עמוסה ולא מגיעה לשווק,

אם את כותבת מצוין אבל כשאת יושבת לשווק את עצמך משהו שם לא עובד, משוה נתקע.


אם כל הדבר הזה פשוט לא מצליח, לא זורם ולא קורה - אז רוב הסיכויים שכדאי לך לקחת ליווי שיווקי ולהסתייע במי שכותבת איתך - אם זאת מזדהה ומהנהנת וכל זה מאוד מוכר ומבאס - תמיכה וליווי הם כלי הכתיבה הכי נכון עבורך.


חלק מהתהליך של לחבר את השיווק אלינו ולעשות את הכתיבה יותר זורמת ומורגשת זה להבין מהם כלי הכתיבה שלנו? מי מהם זמינים לנו ומי פחות? ואם עדיין לא מצליח ולא זורם, ואם עדיין יש לנו שאלות או תקיעויות בתהליך - לקבל הדרכה, כלים ותמיכה זה כלי כתיבה ושיווק חשוב יותר מהכל.


וכמו תמיד אני מזכירה:

תנועה מביאה תנועה, השראה מביאה השראה, כתיבה מביאה עוד כתיבה.


מזמינה אותך לבדוק מהם כלי הכתיבה שלך, להזכיר לעצמך להשתמש בהם יותר, להתנסות...

מזמינה אותך לבדוק כל הזמן מה עובד עבורך ומה פחות? איפה את במאמץ ואיפה מתאפשרת תנועה?

ואם לא הולך - אני כאן בדיוק בשביל זה!

מאחלת לכולנו שיווק מחובר וכתיבה מורגשת ❤️


*הפוסטים כתובים בלשון מטפלת אך פונים כמובן גם למטפלים


#שיווק_מחובר #כתיבה_מורגשת #דברים_שעוזרים_לי_לכתוב

אשמח ללוות אותך להתגלות לב

בשיווק, בכתיבה, בתהליכי יצירה

kerenhartman@gmail.com  

 052-3686167

קליניקה: דרך השלום 22 תל-אביב

  • Facebook - Black Circle
  • Instagram - Black Circle

© כל הזכויות שמורות לקרן הרטמן 

תמונות: קרן הרטמן ו-Unsplash.com