top of page
  • תמונת הסופר/תקרן הרטמן

חיים וכתיבה בימי קורונה




מה שלומנו?


מאז מרץ האחרון אנחנו עוברים דרך קשת של הוויות, חוויות, רגשות ותחושות.

מצד אחד: ריחוק, חרדה, חנק, קיטוב, עצב, אי-ודאות כלכלית, אובדן שליטה וקיפאון

לצד זאת, במקביל ממש: הורדת הילוך, מנוחה, מוגנות, ביתיות, משפחתיות, קרבה, סולידריות וריפוי.


כל אחד מאיתנו פוגש את התקופה הזו אחרת, בכל מיני גוונים, גלים, עומקים ומשמעויות.


נדמה שהכל איטי מאוד וגם מהיר מאוד. באותה נשימה.

כך זה רוחש ומתרחש בתקופה הזו. זה מה שקורה עכשיו.


אי הוודאות היא הוודאות שישנה כרגע.

הקרקע הנרעדת שולחת אותנו לתור אחר אדמה פנימית, יציבות רוחנית.

שינויים בעל כורחנו פותחים פתח ואפשרות לשינויים מבחירה.


שינויים ומעברים


תקופת הקורונה מביאה תנודות, שינויים ומעברים גם לחיי.

גלים של התכנסות בתנועה פנימה ואז שוב גלים של ביטוי ויצירה בתנועה החוצה לעולם.


אני שמה לב שהעשייה שלי השתנתה עמוקות: במינון, בקצב, בתנועה, בהוויה של מה שאני עושה.

מרכזי הכובד של העסק שלי משתנים גם הם. תהליכים שאני מלווה משתנים, לקוחות משתנים בעצמם.


חלק מהשינויים היו ידועים ורצויים ורק קיבלו זריקת מרץ קטנה החוצה.

חלק מהשינויים נכפו עלי ולקח לי זמן להסכים, להתבונן עליהם, להתמסר.

חלק מהשינויים עוד לא ברורים לי.


מתי אני מצליחה לסמוך על מה שקורה?

כשאני רואה שזה קורה לא רק אצלי אלא גם אצל הלקוחות שלי ואצל אנשים שקרובים אלי.

כשאני בקשר איתם ואיתי.


מתי אני חוזרת לבטוח בתהליך ובדרך שלי בעולם?

כשאני חוזרת למקורות הכח והמשאבים שלי - להישען, להתמלא, להיות מוזנת ולהיתמך.


כתיבה כמשאב בימי קורונה


בתקופות של אי-ודאות, של משבר, של שינוי, האדמה תחתינו נעה ורועדת. אנחנו מחפשים אחר קרקע פנימית.

נזקקים למה שיתמוך בנו.


עבורי הקרקע הזו היא המשאבים שאליהם אני חוזרת ואחזור: שירה, כתיבה, התמקדות, טבע, אהבה.


אלו מקורות הכח שהזינו אותי ותמכו בי בכל החודשים האחרונים.

זה עזר לי להמשיך לעבוד, להמשיך ליצור, להמשיך לנוע בתהליך שלי בעולם.

זה עזר לי להסכים להתכנס, להסכים לנוח, ולעצור כשצריך וכשאי אפשר אחרת.

זה עזר לי להסכים לא לדעת, לשמור על קשר עם מה שקורה לי בתוך אי ודאות גדולה.


בתוך תוכי, יכולתי לאט לשים לב שאני עוסקת יותר ויותר בכתיבת שירה מאשר בכל כתיבה אחרת.

בחוץ, מסביב לי, יכולתי לראות שהכתיבה משתנה אצל כולנו, הופכת אישית יותר ויותר.

הופכת מכלי יעיל ונהדר לצורך ומקור ריפוי של ממש.

עבור כולנו.


מה שמחבר בינינו עשוי מילים


ככל שהסגר והריחוק מפרידים בינינו - הכתיבה והמילים מחברות בינינו.

ככל שאנו לא מצליחים או לא רוצים לשווק כרגיל - אנחנו מוצאים דרכים פשוט לכתוב ולהזמין אלינו מהלב.

ככל שהכל משתנה מהר, נעשה מבלבל ולא ידוע - כך הכתיבה הופכת משאב וקרקע להיתמך בה.

ככל שהתקופה מאתגרת, משברית ולא פשוטה - כך אנחנו יכולים למצוא בכתיבה ריפוי, חמלה, התרחבות והשראה. עבורנו ועבור כולם.


למה אני כותבת?


בכל יום חמישי אני מעלה פינה שבועית ששמה "שירה מורגשת" באחת מקבוצות הפייסבוק האהובות עלי, הקבוצה "לפגוש את עצמך בטוב" - קבוצה להתפתחות מקצואישית של חיה שדלצקי גזית המבריקה והאהובה.

באחת הפינות האחרונות עשיתי בפוסט רשימה בשם: "למה אני כותבת?" והנה אני מביאה אותה גם לכאן.


אני כותבת כדי:


- להניח בדים

- להכיר בדברים

- להבין מה קורה

- לעבד חוויות ושינויים

- לסדר את המחשבות

- לשאול שאלות

- להכניס בהירות לכאוס

- לתעד, לזכור

- לספר משהו למישהו

- לשמור על קשר עם כל מה שבתוכי

- ליצור קשר החוצה

- ליצור ולבטא

- להתחבר לתנועה

- להגיד את האמת שלי

- לתמוך בשינוי, לקדם שינוי

- להעביר הלאה, לתת השראה

- להעניק ולקבל רגע של התרחבות ונשימה

- להתחבר לריפוי שבמילים

- להתנחם במלאכת הכתיבה

- להרגיש אהבה, בית ואדמה

- לשתות ממעיין השירה ולהשקות אותו בחזרה





מה שלומך? הזמנה לכתיבה


הייתי רוצה שהכתיבה תהיה משאב ואדמה גם עבורך.

הייתי רוצה לנקוש על דלת ליבך ולשאול -

איך זה בשבילך לכתוב על מה שקורה לך? על התקופה?

האם היית רוצה לכתוב על משהו מכל זה?


לא משנה אם זה רק עבורנו או לפרסום,

לא משנה אם זה שיווקי או פואטי,

כתיבה היא כתיבה -

היא שער והזדמנות לחיבור פנימה וביטוי החוצה.

קשר עם עצמנו וגם עם העולם.


בימים כמו אלו אני מזמינה לכתיבה כמו לשער שאפשר לעבור דרכו.

שמאפשר לנו, בדיוק עכשיו: ריפוי, שינוי, תהליך עומק, תנועה בריאה של יצירה.


הנה כמה שאלות שיכולות לעורר התבוננות, לגרות כתיבה.

אני מזמינה אותך לקחת אותן במינון, במידה, בקצב, בזמן ובמקום שלך:


  • מה שלומך? כתבי הכל

  • על מה את חולמת בתקופה זו? למה את מתגעגעת? ערכי רשימה

  • מה התהליך שלך או העסק שלך מבקשים כרגע? שימי לב איזו מילה עולה ראשונה

  • מה הגוף והנפש מבקשות ממך? שימי לב לתחושה

  • מהם מקורות הכח והמשאבים שלך בתקופה הזו? הכל קביל, וכן, פחמימה היא משאב לכל דבר


נסיים בשירה (אי אפשר בלעדיה)


שיר של רותם קפלן שובל, אהובת ליבי ואחותי לשירה


ושיר שלי





הרשמה לרשימת תפוצה

מזמינה אותך להישאר בקשר ולהצטרף לרשימת התפוצה שלי
לקבלת עדכונים על אירועים, השקות, מפגשי שירה, תהליכי כתיבה וסדנאות כתיבה והתמקדות.
פה ושם אשלח הרהור, שיר או פוסט - תלוי מה יעלה בשדה הרחב של החיים והשירה.
בכל מקרה, מבטיחה לשמור על תדירות הולמת ושפויה, ומקווה שהמייל ממני יהיה כמו משאב של מילים טובות.

bottom of page