Pottery & Poetry
מארז מתנה

מינסוטה / קרן דוד הרטמן

 

מִתַּחַת לְאַדְמוֹת גִּבְעָתַיִם מֻנָּחוֹת

אַדְמוֹת פַּרְדֵּס חַנָּה, רְחוֹבוֹת וְטִבְעוֹן.

 

 

מִתַּחַת לַכֹּל מַמְתִּינָה

סַבְלָנִית וּרְחָבָה

מִינֵסוֹטָה.

 

בֵּינְתַיִם, בְּבֵיתֵנוּ מֵעַל, מִתְרַבָּה 

הַנַּיֶּרֶת שֶׁאֵין מַשְׁגִּיחִים בָּהּ. 

כְּבִיסָה שֶׁטֶּרֶם קֻפְּלָה הוֹפֶכֶת 

שְׂמִיכָה לַבֻּבָּה שֶׁל הַיַּלְדָּה, 

גְּלִימַת גִּבּוֹר־עָל לַיֶּלֶד.

 

אַחֲרֵי שֶׁיֵּרָדְמוּ נַחְלֹק סִיגַרְיָה 

בְּחַלּוֹן מִרְפֶּסֶת הַשֵּׁרוּת.

מוּל סְתָו גִּבְעָתַיִמִי רָגִיל

נְחַשֵּׁב הֶפְרְשֵׁי טֶמְפֵּרָטוּרָה 

וְהֶפְרְשֵׁי שָׁעוֹת. אֲנִי אֶשְׁאַל 

אֵיפֹה בְּקָנָדָה הֲכִי חַם

עַד שֶׁנַּסְכִּים שׁוּב בִּשְׁתִיקָה

שֶׁלֹּא אֶשְׂרֹד אֶת הַקֹּר

 

וּכְשֶׁנִּפְרֹשׁ לִישֹׁן נַרְחִיק

כְּלוּחוֹת טֶקְטוֹנִיִּים זֶה מִזּוֹ

כָּל אֶחָד לַחֲלוֹמוֹ, לְאַדְמָתוֹ – 

 

אַתָּה תַּעֲלֶה לַמַּשָּׂאִית 

 

אֲנִי אֶחְזֹר לְעוֹפֵף כְּיַלְדָּה

מֵעַל גַּגּוֹת הַבָּתִּים וְהָרְחוֹבוֹת

הַצָּרִים שֶׁל בַּת־יָם.