• קרן הרטמן

קריאה מורגשת: "מעל אפק השכמות" הדס גלעד

לילה מול השולחן / הדס גלעד

מָה שֶׁלֹּא הִסְפַּקְנוּ לַעֲשׂוֹת הַיּוֹם כְּבָר לֹא יֵעָשֶׂה

הַתְּנוּעוֹת מִתְכַּנְּסוֹת חֲזָרָה אֶל בֵּית הֶחָזֶה

הַיְּלָדִים נוֹשְׁמִים אֶת שְׁנָתָם עוֹד מְעַט אֶשְׁכַּב לִישֹׁן בֵּינֵיהֶם

אֶהְיֶה לָהֶם סֶכֶר לַבֶּכִי וְכָל כְּאֵבֵי הַגְּדִילָה יָבוֹאוּ אֵלַי

לַיְלָה מוּל הַשֻּׁלְחָן

לֹא עָשִׂינוּ אַהֲבָה הַיּוֹם וְאֵינִי רוֹצָה שֶׁאַהֲבָה תִּהְיֶה מַעֲשֶׂה

לוּ אֶהְיֶה שְׁלֵמָה יוֹתֵר מִסַּךְ חֲלָקַי אֵיךְ אֶמְצָא בְּתוֹכִי מַחֲסֶה? (מתוך: "מעל אפק השכמות", הוצאת "לוקוס") יש ספרים שמחלחלים לתוך החיים שלך לאט. נמזגים פנימה כמו דבש, כמו זהב נוזלי.

בהתחלה את טועמת בזהירות, כל פעם שיר, רוצה לספוג ולשהות, שלא למהר, שלא ייגמר...

וככל שאת מתקדמת פנימה, טובלת בעמוקים, את מבינה - מצאת אוצר. יש יסוד כזה בשירה של הדס גלעד. משהו שנוגע באינסופי.

באינסופי של השירה, באינסופי של האמהות, באינסופי של נפש אישה

באינסוף אהבה.


כל שיר בספר הזה הוא כמו מקדש כזה בקצה חוויה, בקצהו של רגע. את נכנסת פנימה והכל שוקט, מתמלא נשימה, מתמלא התבוננות חכמה ויופי.

כל שיר מחזיק בתוכו יכולת אלסטית פלאית להעמיק, להתרחב, להתחדש, להתגלות בפניך בכל פעם מחדש, כל פעם קצת אחרת.


זה לא ספר שירה שקוראים בבת אחת. אני לא בטוחה בכלל שיש ספרי שירה שכן קוראים בבת אחת, אבל זה ספר שנשאר והולך איתך יום אחרי יום - מרווה אותך, משריש בך, מאיר בפניך זהרורי מילים.


לא משנה מה הספקת או לא הספקת היום,

לא משנה מה נגע בך או עבר דרכך, לא משנה מי היית -

זה ספר שפוגש אותך עמוק ובעיקר מנחם כל כך.

הוא עוטף אותך - כמו שאת.


"מעל אפק השכמות" מאת הדס גלעד, בהוצאת "לוקוס"


קצת על הדס גלעד


הדס היא משוררת, עורכת ומנחת סדנאות כתיבה. בסלון האינטימי הנעים שלה בדרום תל-אביב פגשתי והכרתי נשים כותבות מרגשות. עבורי היא בעיקר האישה שאני גאה ומלאת הודיה לקרוא לה "העורכת שלי". את ספרה החדש של הדס אפשר לרכוש באתר של הוצאת "לוקוס" כאן ואני ממליצה גם על ספרה הקודם "ימי מעשה" אם את.ן כבר שם. מוזמנות לקרוא עוד על הדס ועל סדנאות הכתיבה המאוד מאוד מומלצות שלה כאן. אסיים בשני שירים שאני אוהבת ממש מתוך הספר הנפלא הזה: רק זה/ הדס גלעד

זֶה לֹא שֶׁעָשִׂית מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד רַק אֶת הַחַיִּים הָאֵלֶּה אֲבָל בָּאוֹר הַצָּלוּל אַתְּ רוֹאָה אֶת כָּל מִי שֶׁהָיִית אֵי פַּעַם וְהֵן כֻּלָּן מִתְכַּנְּסוֹת בְּתוֹכֵךְ כְּאֶגְרוֹף אוּלַי נָכוֹן מָה שֶׁאָמַר לָךְ יַלְדֵּךְ, וּבְתוֹךְ כָּל תִּינוֹק שֶׁבְּרֶחֶם אִמּוֹ יֵשׁ תִּינוֹק וּבְתוֹכוֹ עוֹד תִּינוֹק - אֲנַחְנוּ בָּבּוּשְׁקָה, הוֹלְכוֹת וּמִתְעַגְּלוֹת סְבִיב שְׁכָבוֹת עַצְמִיּוֹת וּמָה הַיְּסוֹד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְחַלֵּק מָה בְּעֶצֶם וְאִם אָעִיר אוֹתָךְ בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה, וְאֶשְׁאַל מִי אַתְּ הַאִם תִּזְכְּרִי ~ בתווך / הדס גלעד

בְּעֵירֹם מָלֵא אֲנִי נְטוּעָה בְּתוֹךְ הָרֶגַע הַלֹּא מְצֻפֶּה

וְאֵינִי מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנּוּ יוֹתֵר הוּא מָּה שֶׁהוּא

יַם־יַבָּשָׁה־יַבָּשָׁה־יָם אִי־יְדִיעָה־יְדִיעָה־אִי

אֲנִי מַרְפָּה מֵהַקְּצָווֹת הַבְּרוּרִים הַזְּמַן הַדַּק נִפְרַשׂ מֵעַל אֹפֶק הַשְּׁכָמוֹת. (מתוך: מעל אפק השכמות, הוצאת "לוקוס")